“אין הרבה אנשי תקשורת שמוכנים להביע עמדה פוליטית”

“אין הרבה אנשי תקשורת שמוכנים להביע עמדה פוליטית”
"מנסה לתת מידה של הומור, חיוביות ולאומיות". אברי גלעד
צילום: אוניברסיטת אריאל

כוכב הטלוויזיה אברי גלעד הגיע לאוניברסיטת אריאל וכהרגלו, דיבר בחופשיות ובכנות על מצב התקשורת בישראל

“אני רואה את התפקיד שלי כאיש תקשורת ומגיש אקטואליה, קצת כמו צינור ביוב. אני צינור שדרכו עוברים כל האירועים, ואני מנסה לתת להם את הזווית שלי, לשאול שאלות נכונות, להקשות, לרכך ולשים כל דבר בפרספקטיבה.” כך אמר איש התקשורת אברי גלעד לסטודנטים ואנשי סגל בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל במסגרת התוכנית “מפגשים עם התעשייה”.
במהלך המפגש נשאל גלעד כיצד הוא רואה את התפקיד שלו כאיש תקשורת, ומהי הזווית אותה הוא מנסה להעניק. “אני מנסה לתת מידה של הומור, חיוביות ולאומיות. בעיני לאומיות זה לא לראות את כולם כשווים. אני לא מתבייש להגיד שאני מעדיף את בני העם שלי, אני לא האו”ם. אני נותן העדפה בתוכנית שאני מגיש לדעות לאומיות ולא נותן פתחון פה למי שאני מגדיר כאויב”, כך אמר גלעד, “אין דבר כזה תקשורת אובייקטיבית וכל ניסיון לעשות זאת נובע או מנאיביות או מטיפשות”.

"מנסה לתת מידה של הומור, חיוביות ולאומיות". אברי גלעד|צילום: אוניברסיטת אריאל
“מנסה לתת מידה של הומור, חיוביות ולאומיות”. אברי גלעד|צילום: אוניברסיטת אריאל

בתשובה לשאלה מה השפיע עליו והביא לשינוי בדעותיו, אמר גלעד: “הרבה מזה נבע בעקבות המפגש עם אורי אורבך וג’קי לוי כשהגשנו ביחד את התוכנית “המילה האחרונה”. היינו מדברים שעתיים בשבוע, והוא היה מביך אותי פעם אחר פעם, מה שהיה גורם לי למפח נפש ומביא אותי למקום של הכללות וקללות”. גלעד הוסיף ואמר: “זה הביא אותי לתחושה שאני מדקלם את עמדות השמאל כמו בובה שמדקלמת מסרים ריקים מתוכן. שם למדתי שאם אחרי שבע “למה” אני לא מסוגל להגן על עמדתי, כנראה שאני לא באמת עומד מאחוריה.”
כשנשאל לעמדתו כיום, אמר גלעד: “אני לא איש ימין, אבל מה שלקחתי מאורי אורבך זה ההבנה שעמדות השמאל הם ילדותיות. ילד קטן שניצב בפני בעיה רוצה פתרון כאן ועכשיו, אבל מגיע רגע שבו אדם סביר חייב להגיד ניסיתי, אין פתרון בעת הזאת, וצריך לחיות כך. אנחנו אומנם משלמים מחיר על המשך הכיבוש בהפיכה של החברה שלנו לאלימה יותר וכן הלאה, אבל אם אני צריך לבחור בין למות לבין להיות אלים, אני בוחר באלימות. יחד עם זאת אני בהחלט מקווה שיהיה תיקון בעתיד.” בתשובה לשאלה האם שילם מחיר בכך שהשתנתה דעתו הפוליטית ענה גלעד: “אני איבדתי כמה חברים טובים בעקבות השינוי. בנוסף, התחלתי לזכות להשמצות קבועות ב”הארץ”, אך בעיני זאת מחמאה. כאשר מקללים ולא מגיבים בצורה עניינית, זה גורם לי להבין שאני במקום הנכון.”
בהתייחסות למפת התקשורת כיום, אמר גלעד: “יש כיום בתקשורת הממסדית שמאלנות עיוורת, וזה מפריע לי. זה מאוד בולט שיש עריכה נגועה משיקולים פוליטיים. יחד עם זאת, התקשורת כיום משתנה מול עיננו כי העם אומר את דברו. הדבר לא קורה בגלל שהתקשורת הממסדית משתנה, אלא בעקבות כניסה של שחקנים חדשים לזירה שנותנים פייט כדוגמת ערוץ 20, שאני מאמין שהשפעתו תגדל עם הזמן. אני מקווה שהדבר יביא לאיזון בתקשורת ולא שיביא להיפוך לתקשורת ימנית חלילה”.
בהמשך הדיון, נשאל גלעד על הניסיון של רה”מ להשפיע על מפת התקשורת. “ברור שיש ניסיון כזה, וזה נוראי. אני חושב שיש בעיה בהנהגה היום שלא מעמידה את עצמה לרשות התקשורת כפי שקיים בדמוקרטיות מתוקנות. זה התחיל כבר בתקופתו של שרון בראיון שלו ליצפאן שהיה ראיון מתוזמר ומתואם. כיום אי אפשר לראיין פוליטיקאי כשהוא נדרש לענות, אלא רק כשזה נוח לו ולפי נושאים מוגדרים מראש. בעיני זה נורא מסוכן, אנחנו הולכים לכיוון של “פוטיניזציה’ “.
במהלך הדיון עלה גם נושא השיח האלים ברשתות החברתיות. בהתייחסות לנושא זה אמר גלעד: “אני מתייחס לנושא הזה בבהלה. אני חושב שיום יבוא ונצטרך לחוקק חוקים ולשלוט בדבר הזה. נשגב מבינתי למה זה מחוץ לחוק ואין פיקוח ומבוגר אחראי. מבחינה היסטורית, התקופה הזאת תיזכר כתקופה לא ברורה שבה אנו מאפשרים ליצור כלאיים הזה להתקיים ללא פיקוח”. כאשר נשאל האם אין בכך פגיעה בחופש הביטוי, ענה גלעד: “המושג “חופש הביטוי” עבר בעיני הזניה מוחלטת וכיום משמש בעיקר לפורנוגרפיה ופרסומאים, באופן שהוגי חופש הביטוי מעולם לא חלמו עליו. אי אפשר להשתמש בחופש הביטוי כדי להשחית את החברה וחייבים לצמצם אותו. כיום, נעשה בכך שימוש ציני על ידי בעלי אינטרס”.
בנושא הקמפיין נגד “שוברים שתיקה”, אמר גלעד: “אני חושב שאני יכול לקחת לעצמי קרדיט כמי שחתום על הקמפיין הנוכחי נגדם. אני תקפתי אותם בתוכניתי בגל”צ, ערוץ 2 וערוץ 20, וגם כתבתי נגדם פוסט בפייסבוק שזכה ללייקים ושיתופים רבים. אני מתעב אותם, וזאת על אף שתמכתי בהם בהתחלה. אני אומנם מאוד בעד הרעיון של “והיה מחננו טהור”, אך אני חושב שזה ארגון של הלומי קרב שלא קיבלו טיפול, ומחפשים מזור לכאבם בשדות זרים. הבחירה שלהם לשקר ולהוציא דברים מהקשרם תורם לדמוניזציה של מדינת ישראל. זה ארגון שחייבים לייבש בכל המובנים.”
התוכנית “מפגשים עם התעשייה”, המתקיימת זו השנה השנייה בבי”ס לתקשורת באריאל, מארחת אנשי תקשורת בולטים באולפן הטלוויזיה של בית הספר. בין היתר התארחו עד עתה בתוכנית ירון לונדון, נחום ברנע, קלמן ליבסקינד, דרור גלוברמן, גדעון לוי, נחום ברנע, אלדד יניב, ארז טל, נוי אלוש, ליאת רון, דידי הררי, ואנשי תקשורת נוספים.


כתבות שתשמחו לקרוא

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *