אורית נהרי היא לא רק זמרת, היא הרבה מעבר לכך, ההגדרה "יוצרת" היא אולי המתאימה ביותר.
ישראל בורכה בהרבה כשרונות של אנשים שיודעים לשיר יפה, אבל אצל נהרי זה לא מסתכם במנעד חזק וצלול. היא כובשת את הבמה ומהפנטת באמצעות הקליפים המשוקעים שלה ונדמה שהכשרון הגדול שלה הוא לחשוף את כל מה שהיא שומרת בבטן החוצה, באופן אומנותי כזה שגם מצבי רוח או אפילו בית קפה עם מחשבות סתמיות הופכות ליצירת אומנות של ממש.
לאחר שני סינגלים מבטיחים ברדיו – "גלי ייסורים" ו"זמן מרפה" ושני קליפים משחררת נהרי בהשמעת בכורה באתר המומלצים את הקליפ לסינגל "הנסיך הקטן" מתוך אלבום הבכורה שלה: "זמן מרפה". נדמה שצפייה בקליפ היא כמו צלילה אל מנהרת הזמן של עליסה בארץ הפלאות, כשמחשבות הופכות לצורות אינסופיות והנפש והדמיון מתנגשים יחד בשלל צלילים וצבעים.
את ענבר כספי, יוצרת הקליפ, פגשה בקורס תסריטאות, דווקא כשרצתה לקחת פסק זמן מעולם המוזיקה ופנתה לאפיק יצירה נוסף, כתיבת סדרה. השתיים יצרו שיתוף פעולה ונוצר קליפ ייחודי. הקליפ צולם על רקע מסך כחול, ובתוכנת אפטר אפקטס, יצרה כספי עולם, שמוקרן על הדמות של נהרי. הקליפ והשיר, מתארים את בית הקפה המיתולוגי בתל אביב "הנסיך הקטן" ואת ההוויה של באי הקפה וההתכנסות בעולמם הפנימי.
"כשכתבתי את השיר" משתפת נהרי "זה היה בצורה מאד אינטואיטיבית ולא חשבתי מאד לעומק על המשמעויות שלו , ציירתי תמונת מצב עם הוויה . כשענבר החלה לעבוד על הקליפ היא תיארה את זה כהתכנסות אל העולם הפנימי. זה היה כיף לקבל פרשנות שלאו דווקא התכווננתי אליה ועולם הדימויים שהיא הקרינה עלי בקליפ מצא חן בעיני מאד".
אורית למדה בפקולטה לג'אז רב-תחומי באקדמיה למוזיקה בירושלים. בעשור האחרון הופיעה עם הרכבי ג'אז שונים ברחבי הארץ ובמקביל הוציאה אלבום בכורה, בעזרתו ובהדרכתו הצמודה של המפיק דורון פלסקוב, ובשיתוף מיטב הנגנים ביניהם ערן וייץ, עדי רנרט ומאיה בלזיצמן. כיום מופיעה עם הרכב הטריו שלה ברחבי הארץ, עם חומרים מאלבום הבכורה ועובדת על אלבום שני.
האלבום "זמן מרפה" על שבע רצועותיו, מתאפיין בשפה פואטית וציורית ובשלל דימויי טבע ומרחבים פתוחים לצד ציוני דרך עירוניים תל-אביביים – כל אלה עטופים בקולה הצלול של אורית. בחלק מההרמוניות והמקצבים שבשיריה ניכרת אהבתה לג'אז והשכלתה המוזיקלית. בנוסף, ניתן להבחין גם בהשפעות מקומיות שספגה מהרוק הישראלי של תחילת שנות ה-90 וממוזיקה ישראלית נוסטלגית. התוצאה הסופית: יצירה אותנטית וכנה של קול נשי ומסקרן בנוף המקומי.
בין יתר הזמרות שמהוות עבורה השראה ניתן למצוא את 'סיה' נהרי אומרת שהיא מהווה מודל השראה "לא רק בתור זמרת אלא בתור יוצרת קליפים אמנותיים. מוצא חן בעיני שהיא מתעסקת בעיקר ולא רק בנראות שלה אלא באמנות עצמה, היא מסיטה את אור הזרקורים מהעיסוק בה לעיסוק באמנות שלה" אם נהרי יכלה להגשים את כל החלומות שלה עד הסוף היא הייתה רוצה לראות את עצמה ביום מן הימים בפסטיבלים הגדולים באולמי הופעות ששומעים עליהם רק באגדות הג'ז כמו הקרנגי הול.
"התקווה הכי גדולה שלי" היא מסכמת "היא שתהיה לי את האפשרות ליצור כל החיים. נכון זה לא קל, אנחנו מדינה קטנה שיש בה אינסוף כשרון ויצירתיות וגם קהל מצומצם. אבל גם בתוך ריבוי כשרונות אי אפשר להפסיק ליצור, כי כשאתה יוצר מתוך תשוקה אתה לא יכול להפסיק את היצירה אף פעם".