למות איתו: על הספר “אידאולוגיה ונוף סמלי”

למות איתו: על הספר “אידאולוגיה ונוף סמלי”
ארונה של חנה סנש מורד אל רציף הנמל בחיפה, 27 במרץ 1950
צילום: באדיבות מכון שכטר

הספר “אידאולוגיה ונוף סמלי: קבורתם בשנית של אנשי שם יהודיים באדמת ארץ ישראל 1904 –1967” שיצא לאור בהוצאת מאגנס ובסיוע קרן המחקר של מכון שכטר למדעי היהדות, בוחן שאלות היסטוריות כמו למשל מדוע נטמן בנימין זאב הרצל בפסגת הר שומם במערב ירושלים ומדוע נותר מקום קברו שנים רבות ללא מצבה? מה הסיבה לכך שיהודה ליב פינסקר נקבר במערת קבורה קדומה מימי הבית השני? כיצד עוצבה רמת הנדיב כאחוזת קבר לבנימין אדמונד רוטשילד? מדוע נקבר אוטו ורבורג בדגניה?
המחבר, ד”ר דורון בר הוא גיאוגרף היסטורי שנושאי מחקריו עוסקים במקומות הקדושים העממיים והלאומיים בישראל. ד”ר בר משמש כדיקן ומרצה ללימודי ארץ ישראל במכון שכטר למדעי היהדות בירושלים.
“בספרי אני בוחן את הקבורה בשנית במדינת ישראל ואת קידוש המרחב הלאומי והממלכתי בתקופה שבה הפעילות הציונית שאופיינית למדינה בחיתוליה הגיעה לשיאה ומיקדה תשומת לב ציבורית”, אומר ד”ר דורון בר, כותב הספר “אידאולוגיה ונוף סמלי”. “ההלוויות השניות של חוזי הרעיון הציוני, מנהיגים, גיבורים, אנשי רוח, ראשי קהילות, עסקנים ודמויות מופת שונות הן שעומדות במוקדו”.
בספר מתבררים, באמצעות תיעוד מפורט ובלוויית תצלומים, מסעותיהם של אישים אלה מן הניכר לקבורה בשנית באדמת ישראל. נבחנת השאלה מדוע נעשה מאמץ כה רב להעלות את שרידיהם לקבורה בישראל וכיצד התנהלו המהלכים בארץ ומחוצה לה. מה הפך את הקברים של הנודעים שבהם – בירושלים, תל אביב, זיכרון יעקב, דגניה וכנרת – לאתרי ביקורים ועלייה לרגל, שתרמו לעיצוב הנוף הסמלי האזרחי של מדינת ישראל.

ארונה של חנה סנש מורד אל רציף הנמל בחיפה, 27 במרץ 1950|צילום: באדיבות מכון שכטר
ארונה של חנה סנש מורד אל רציף הנמל בחיפה, 27 במרץ 1950|צילום: באדיבות מכון שכטר


כתבות שתשמחו לקרוא

הוסף תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *