קשה לכתוב קומדיה טובה, בטח כשמדובר בקומדיה עממית ועוד יותר מכך כשמדובר בקומדיה על מצבה של מדינת ישראל. אבל השילוב המרתק בין הטקסט של גור קורן מחזאי פרינג' לבימוי המופלא של הבמאית מוריה זרחיה מותיר אותנו עם אחת ההצגות הטובות שמסתובבות כאן בשנה האחרונה.
עמרי רוזנצוויג מרמת גן הוא טיפוס די משמים רווק בן 33 המעביר את חייו ברפיסות גמורה כבורג קטן בתוך חברת סלקום, אלא ששינוי מפתיע חודר אל חייו כאשר שבוע אחרי מותו של אמו מתחיל לדבר מתוך קרבו קולו של עמרי מלך ישראל השביעי, שנחשב לשובב לא קטן וחוטא בסוגיות דתיות.
השניים , עמרי ועמרי בגוף אחד יוצאים למסע מטורף ומשעשע לאורכה של מדינת ישראל, במהלכו הם מתוודעים האחד לשני ובתוך כך לשינוי שעברה האומה הישראלית ב שלושת אלפים השנים האחרונות. כשהמלך עומרי מגלה את המטרה שלשמה הוא הגיע, נפתח בין עומרי הלוזר מרמת גן לעומרי המלך מהתנ"ך פער שאפילו ההצגה לא תוכל לגשר עליו.
את עומרי התל אביבי הגמלוני מגלם בכשרון ובחן מתן זרחיה במשחק אמין ומשכנע, את המלך עמרי מיטיב להציג אל מנשה בעל רפרטואר עשיר שמצליח לגרום לנו להתאהב מחדש במלך החוטא. לצדם קאסט שחקנים משובח לא פחות כמו למשל דורון בן דוד הזכור לנו לאחרונה מהסדרה 'פאודה'
"מלך ישראל" מעמתת את הקהל עם המציאות האקטואלית תוך עיסוק בסוגיות הקיומיות של ישראל – החל מעניינים פוליטיים מהותיים, ועד למי הוא ישראלי ומה מאפייניו: האם הדמוקרטיה היא אכן שיטת הממשל העדיפה? האם אנו "משתכנזים"? איך נראות ההתנהגויות ה"ערסיות"? מה כל אלה קשורים לסלקום ולבית"ר ירושלים? וכיצד יסתיימו המחשבות על רצח המנהיג כדי להחליף את השלטון?
"הקומדיה מאפשרת העלאת תכנים שלעתים קשה להתמודד איתם, עם כפית של סוכר", מספרת הבימאית מוריה זרחיה. "היה לנו חשוב לעסוק בסוגיות בועטות שהתיאטרון הממוסד ממעט לעסוק בהן לעומקן. בחרנו צוות שחקנים בועט, מצחיק, פחות מוכר ומזוהה, כדי שנוכל להציג את הדילמות וליצור מראה כנה".
"כתבתי את מלך ישראל כמתנה לחבר הכי טוב שלי" משתף גור קורן כותב המחזה "בלי ששמתי לב הסיפור הפך להיות פחות ופחות מונודרמה ויותר ויותר קומדיה ופתאום יצאו לי בכתיבה כל מיני דברים שרציתי להגיד עלינו כמדינה, כעם, כחברה, הפתיע אותי שבכלל יש לי מחשבות כאלה כי אני אף פעם לא מדבר על פוליטיקה. אחרי שנתתי את הטקסט למוריה שחררתי אותו למשך יותר משנה עד שנפגשתי בו, בתלבושתו החדשה על הבמה וכמו הקהל גם אני הופתעתי…"
ההצגה היא מסע פנימי וחיצוני של בחור שמנסה להתמודד עם אובדן. האובדן האישי שלו הוא אנלוגיה לאובדן הלאומי שלנו כחברה. דור המתחבט בשאלה: מה עדיף, להתבונן מהצד או להיות מעורב? מהי ההגדרה הישראלית לגבריות? עד כמה גדול הפער בין דור המייסדים לדור הנוכחי? האם כחברה נוכל לאחות את השבר? והאם הדמוקרטיה היא שיטת הממשל העדיפה במרחב המזרח תיכוני
כתיבה: גור קורן.
עיבוד ובימוי: מוריה זרחיה.
שחקנים: דורון בן דוד, מתן זרחיה, אלי מנשה, עומר עציון, נטלי פרץ/ רונה בקרמן והדר שחף-מעיין